שהם לוי 03/08/2008 20:25
הפיננשל טיימס מפרסם נתונים על 10 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב.כמה זה עולה ומהן הדילמות?
אזרחים ישראלים רבים שואלים את שאלת הכדאיות הכלכלית של לימודים אקדמאים בחו"ל. רובנו למדנו או נלמד את התואר הראשון שלנו בישראל. את היסודות האקדמאים הבסיסיים אנחנו מעדיפים לבנות קרוב לבית, אפילו כמה שיותר קרוב. ההתלבטות האמיתית מגיעה, עם זאת, לאחר סיום התואר הראשון. בפני הסטודנט הישראלי עומדות מספר אלטרנטיבות בניהן גם השתלבות בשוק העבודה, או המשך לימודים אקדמאיים ואפילו השתלבות עתידית במערכת ההוראה באוניבסיטאות.
כמו בכל שאלה כלכלית, העניין המשחק תפקיד הוא אלטרנטיבות וערך התועלת. יש שלא מוכנים לוותר על הקירבה לבית והנישה המשפחתית השבועית, או היום יומית ויש מבנינו שמוכרחים לעתים לצאת כבר ומיד לשוק העבודה לאחר שנים ארוכות של לימודים מפרכים.
סקר ארגון האוניבסיטאות בארה"ב: מגמת עלייה בהצעות העבודה
והנה הנתונים, ב-5 השנים האחרונות קיימת מגמת עליה במספר בוגרי תוכניות MBA בארצות הברית המקבלים הצעת עבודה אחת לפחות בתום לימודיהם. בעוד שבשנת 2003 רק 38% מהבוגרים קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות, בשנת 2008 57% מבוגרי MBA קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות.
כך עולה מסקר שערך ארגון הגג של בתי הספר למנהל עסקים בארה"ב (GMAC- Graduate Management Admission Council) בקרב בוגרים MBA במסלולי הלימוד בארה"ב. מהסקר לשנת 2008 עולה כי סטודנטים אמריקנים קיבלו בממוצע 2.3 הצעות עבודה בתום הלימודים וסטודנטים.
עוד עולה מנתוני הסקר כי התעשיות הכי המבוקשות הן ייעוץ ומימון/חשבונאות. מנגד, התחום הציבורי/מלכ"רים ותחום הטכנולוגיות מושכים אליהם את המספר הקטן ביותר של בוגרי MBA. הסקר מתייחס גם לנושא שיפור השכר הצפוי לבוגרי MBA- בעוד שבשנים 2003 ו 2004 רק 38% מהבוגרים צפו שיפור שכר בתום לימודיהם, בשנת 2008 67% מבוגרי MBA צופים שיפור שכר.
התשואה להשכלה הגבוהה: האם זה כדאי?
דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו, חברה עולמית בתחום ההכנה למבחני קבלה למוסדות אקדמיים הפועלת גם בישראל אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "סטודנט שמסיים תואר MBA באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב זוכה בתום שנתיים של לימודים לשכר שנתי ממוצע של 120 עד 130 אלף דולר בשנה."
שליט משווה את הלימודים לתואר שני במנהל עסקים בחו"ל לאלה שבארץ: "באופן כללי התואר השני בארץ הוא לא שידרוג קריירה, ה-MBA בארץ לא מוערך כמו ה-MBA בחו"ל.
אספק נוסף שמונה שליט הוא 'אפקט החיזור' אחר הסטודנטים למנהל עסקים לתואר שני באוניבסיטאות בארה"ב. החברות תרות אחר הסטודנטים כבר מהשנה הראשונה ללימודים. אלה מניחות שהמתקבלים כנראה עברו מסכת תלאות מפרכת של מבחנים, ועקב כך ניחנו ביכולות אקדמאיות ולרוב תעסוקתיות טובות משמעותית מהסטודנט הממוצע.
ייל, סטנפורד והשאר - כמה מרוויחים הבוגרים?
עפ"י דירוג שכר בוגרי MBA בתום לימודיהם לשנת 2008 של ה- Financial Times נמצא כי בוגרי מסלול MBA של סטנפורד מובילים את רשימת השכר עם 175,766 דולר בשנה הראשונה לאחר סיום לימודיהם. אחריהם זוכים בוגרי קולומביה למשכורת של 169,730 דולר. בסוף רשימת השכר נמצאים בוגרי מסלול MBA של ייל עם שכר של 140,576 דולר ולאחריהם בוגרי קלוג עם שכר של 136,674 דולר.
בין שני הקצוות נמצאים בוגרי וורטון ואונ' פנסלבניה עם שכר של 166,032 דולר. בוגרי הרווארד נמצאים לאחר מכן עם שכר של 163,493 דולר. בוגרי מסלול MBA מאונ' שיקאגו זכו לשכר של 155,484 דולר ומיד אחריהם בהפרש קטן נמצאים בוגרי MIT עם שכר של 155,316 דולר. בוגרי UCLA נהנים משכר של 148,615 דולר ובוגרי אונ' ניו יורק זכו לשכר של 141,554 דולר.
הערך המוסף: פרקטיקה לעומת תיאוריה
הלימודים לתואר שני באוניברסיטאות בארץ מותאים ברובם לסטודנטים עובדים, ומניחים שהעבודות הן תובעניות ואפילו תובעניות מדי. הזמן המוקדש לעבודה מהווה את מוקד העיניינים בחייו של הסטודנט ופחות מאפשר לו להקדיש את כל מרצו ומעודו ללימודים.
יחד עם זאת, באוניברסיטאות בארה"ב המצב שונה, כך מציין דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו. האוניברסיטה 'יוצאת' מנקודת הנחה שהסטודנט מקדיש את כל זמנו הפנוי ללימודים. מעבר לכך, מדגיש שליט, כי הלימודים בארה"ב הרבה יותר פרקטיים וכוללים התנסות מעשית בשוק העבודה. לדוגמא, מזכיר את תחום ניהול המותגים שמאוד פופלארי בצפון אמריקה.
רוצים להתקבל, אבל יש קשיים...
הקושי הראשון שניצב בפני הסטודנט הישראלי הוא הקושי להתקבל ללימודים ובתוך כך גם הרישום והבירוקרטיה. הנתונים בפועל מדברים על 10% עד 15% שמתקבלים לתוכניות היוקרתיות של בתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטאות הטובות בארה"ב.
דב שליט מציין שכדי ללמוד באותן האוניבסיטאות נידרש להוציא ציון של מעל ל-700 בבחינת ה-GMAT, בעוד שכידוע שהציון המקסימלי הוא 800.
הקושי הכספי - איך מממנים?
אוניברסיטה אמריקנית יוקרתית דורשת לשנת לימודים כ-40 ועד 50 אלף דולר לשנת לימודים. כמובן שיש להוסיף להוצאה דמי מחייה והוצאות נלוות נוספות. מלגות לימודים ניתנות מעט מאוד, כך שבפני הסטודנטים עומדת האפשרות לקחת הלוואה מחברות פרטיות המתמחות במתן הלוואות לסטודנטים.
למרבה ההפתעה הסטודנט מחזיר לעצמו בתוך שנתיים וחצי עד שלוש שנים את כל ההשקעה שביצע. ההנחה של אותם גופים למימון לימודי אקדמאים שלא מעניקים את ההלוואות בריביות גבוהות היא שאם התקבלת לאוניברסיטה כמו הארוורד אתה תוכל למצוא עבודה יוקרתית ולהחזיר את ההלוואה ללא כל בעיה.
לעזוב עבודה מבטיחה בישראל זו התלבטות לא פשוטה
במסגרת השיקולים והאלטרנטיבות והרצון באמת לשדרג את הידע המקצועי עומד הקושי שמאפיין יחידי סגולה מבנינו, או את האליטה הניהולית הצעירה משהו. מדוע לעזוב משרה מבטיחה, אפשרויות קידום, בונוסים בשביל להרוויח עוד יותר? השידרוג המקצועי באמת יהיה שווה את המאמץ?
כפי שהזכרנו הלימודים בתוכניות לתואר שני למנהל עסקים בארה"ב הם לימודים במשרה מלאה וכמעט ולא מאפשרים לשלב עבודה. ההליך הוא לימודי תואר ראשון בישראל או ארה"ב, צבירת ניסיון תעסוקתי של שלוש עד ארבע שנים ואז המשך לימודים אקדמאים לתואר שני במנהל עסקים.
הסטודנט למנהל עסקים בארה"ב או אוניברסיטה יוקרתית במקום אחר בעולם מפסיד למעשה את השכר האלטנטיבי שהוא היה יכול להרוויח במשך אותם השנתיים. הפסד נוסף הוא הותק, צבירת זכויות פנסיה, ניסיון תעסוקתי והטבות נוספות ממקום העבודה.
אולם, הסטודנט משיג גם רווח אישי מוויתור על המשך הקריירה והכסף. ברגע שהסטודנטים מקדישים את כל זמנם ללימודים הם חווים חוויה נדירה של אורח חיים ייחודי למדינה או לאוניברסיטה. לאחדים, אותה חוויה מלימודי התואר הראשון עדיין מהדהדת וחוזרת, הכמיהה לחזור ולהיות צעירים וחופשיים היא שיקול לא פחות חשוב.