18/03/2005, 09:20 אריה סקופ
עובדי הידע בישראל עוד לא למדו את הדברים החשובים באמת. לידיעת ראשי האוניברסיטה
אחד המשובים שאני מקבל באופן קבוע ממנהלים אמריקנים הוא שהם מופתעים לרעה מיכולת ההתבטאות וההצגה של המנהלים הישראלים שאתם הם באים במגע. בגלל התדמית של הישראלים כיזמי היי-טק ובעלי יכולות טכנולוגיות, המאזינים מצפים להצגה רהוטה וממוקדת של הנושא המובא לפניהם ובדרך כלל מתאכזבים מחוסר המיקוד ומרמת ההצגה. בישיבות מועצת המנהלים של מיקרוסופט מצאתי שמנהלים מארצות ערב מיטיבים להציג ולבטא את תוכניותיהם מעמיתיהם הישראלים וכשחקרתי את הסיבה לדבר מצאתי שרובם בוגרי מערכת החינוך האמריקנית.
במגעי עם עובדים ומנהלים אמריקנים אני מוצא שיש להם מספר מיומנויות בסיסיות שנדרשות לעובד ידע, שלא קיימות אצל רוב העובדים הישראלים. ילדי שלמדו בבתי ספר בארה"ב, רכשו מיומנויות אלה שם, וכאשר הם הגיעו לאוניברסיטה בארץ היה להם יתרון יחסי על חבריהם. כשבתי נכנסה לשנה הראשונה בחטיבת ביניים בקליפורניה היה עליה ללמוד מספר מקצועות חובה שהפתיעו אותי: הקלדה עיוורת, סיכום הערות (Notes Taking), חיפוש חומר בספרייה, ניהול דיון (Debate), והצגת נושא (Oral Presentation). בלימוד מקצועות אלה לומדים התלמידים האמריקנים לא רק מיומנויות בסיסיות אלא גם את היכולת להתמקד בעיקר ולהעביר את המסר בצורה ברורה ותמציתית. מאחר שבמערכת החינוך הישראלית מקצועות כגון אלה לא נלמדים מצאתי שאמנם יש מנהלים שפיתחו מיומנויות אלה בכוחות עצמם אבל לרוב המנהלים ועובדי הידע במדינה אין את המיומנויות הבסיסיות שנדרשות היום לתפקוד יעיל בעבודה.
בישראל יש כ-700 אלף עובדים שנחשבים כעובדי ידע. עובדים אלה קולטים מידע בטלפון, בהרצאות, במפגשים, בקריאה או בדואר אלקטרוני, הם מסכמים את המידע, מנתחים אותו, משתפים אחרים בו, מחליטים החלטות שנסמכות על המידע, ומתקשרים אותו על ידי משלוח מזכרים, על ידי שיחה או על ידי הצגה. כל שיפור של 1% ביצרנות של עובדים אלה תוסיף לתוצר הלאומי השנתי כ-1.2 מיליארד שקל. להערכתי המיומנויות שאתאר בהמשך יכולים לחסוך לפחות 25 דקות עבודה ביום ולשפר בכך ב-5% את יעילות העובדים, דבר שיוסיף לתוצר 6 מיליארד שקל בשנה. הגדלת היצרנות היא רק אספקט אחד של היתרון שניתן להשיג למשק מהקניית המיומנויות שאציע להלן והיא גם קלה יותר למדידה מהערכים המוספים האחרים שתורמים לניהול יעיל יותר של העסק.
אני מציע ליצור מקצוע של סמסטר אחד בתחילת התיכון או החטיבה העליונה וללמד בו מיומנויות בסיסיות לעובד ידע. איני מתכוון למקצוע בחירה במגמה מסוימת אלא מקצוע שכל תלמיד חייב ללמוד. היכולות הללו יתורגלו בכל מקצועות הלימוד האחרים וישפרו את האפקטיביות של הלמידה. אני מציע ללמד במסגרת מקצוע זה את המיומנויות הבאות:
* יכולת הקלדה עיוורת. הקלדת 2 האצבעות שמקובלת אצל רוב הישראלים היא לא יעילה ועולה בהפסד של הרבה זמן שיכול היה להיות מנוצל טוב יותר.
* יכולת חיפוש מידע. חיפוש יעיל באינטרנט הוא מיומנות בסיסית שנדרשת כיום לכל אחד.
* סיכום המידע. תלמיד ששומע הרצאה בכיתה, רואה סרט או קורא מאמר, ילמד לתמצת את תוכנם בצורה יעילה, להבדיל בין העיקר והטפל, ולסדר את הרישום בצורה שמאפשרת עיבוד מהיר של המידע מאוחר יותר.
* יכולת להציג רעיון או נושא. ההצגה יכולה להיות עם או בלי שקפים ובלבד שהנושא יוצג בצורה מתודית, תמציתית ובהירה.
* יכולת להשתתף בדיון, בסיעור מוחות, וכן לנהל דיון. יש היום מתודולוגיות כיצד מנהלים סיעור מוחות שמביא לתוצאות בצורה יעילה.
* יכולת כתיבה וקריאה יעילה של דואר אלקטרוני. זה נושא חדש שכנראה לא נלמד עדיין באף מערכת חינוך, אבל הוא מיומנות נדרשת בתקופה שיכולת הכתיבה מתבטאת לעתים קרובות בכתיבת אימייל, והאפקטיביות בניהול הזמן מתבטאת ביכולת לקרוא, למיין ולסווג את הדואר הנכנס.
* ניהול זמן יעיל. גם לנושא זה יש מתודולוגיות מוכחות.
ניתן להוסיף מיומנויות נוספות כמו יכולת לקבוע עדיפויות, יכולת לקבוע מטרות, יכולת לעבוד בצוות, ניהול התקציב וחשבון ההוצאות האישי באמצעות גיליון אלקטרוני, ועוד, אבל לדעתי 7 הנקודות שהצעתי הן הבסיס, שממנו ניתן להרחיב.
מנהלים ישראלים שסיפרתי להם על הרעיון הזה התלהבו ממנו וביקשו לדעת היכן הם יכולים ללמוד את זה. אפילו כמה תוכניות Executive MBA הביעו עניין בהוספת מקצוע כזה לבסיס התוכנית. אני מציע למשרד החינוך לבדוק את ההצעה ולשלב אותה בתוכנית הלימודים כמקצוע חובה. עד שזה יקרה אני מאמין שיזמים פרטיים יתחילו לפתח תוכניות לימודים מחוץ למערכת ומי שיוכל להרשות לעצמו את ההוצאה הכספית ימהר לרכוש יכולות שנדרשות היום להצלחה בעולם המודרני.
הכותב הוא יו"ר הנהלת איל"א, שתקיים כנס ב-5 באפריל