דנה הרמן 22.10.2012
חיילים משוחררים, נשים חרדיות וערביות מיפו ונצרת. הישראלים מגלים את הקולג'ים הפחות מוכרים של אמריקה ביריד לימודים ראשון מסוגו
עד לפני כמה עשורים רק ישראלים מעטים שקלו להשלים את התואר הראשון שלהם בארצות הברית. הצעד נתפש כמתאים לאלה שהוריהם למדו בקולג'ים האמריקאים או לאחרים, היכולים לשלם שכר לימוד בגובה עשרות אלפי דולרים בשנה. גם תהליך הקבלה הותיר במשך השנים רושם סבוך: המועמדים נדרשו לעבור את מבחני הקבלה SAT ו- TOEFL, מבחן לדוברי אנגלית, לשלוח המלצות, לכתוב מאמר על חוויה אישית, להוציא ויזת סטודנט ולהגיש בקשה לסיוע כספי. לצד זאת, הסטודנט הישראלי מבוגר יותר מהסטודנטים האמריקאים בשנה הראשונה בקולג'. בשל כל זאת נראה שהישראלים העדיפו להישאר בארץ וללמוד באוניברסיטה ישראלית.
אלא שבחמש השנים האחרונות המצב השתנה. לפי הנתונים הרשמיים, כ-2,200 ישראלים אמנם לומדים כיום לתארים מתקדמים בארצות הברית, אולם עלייה נרשמה גם במספר הסטודנטים לתואר ראשון. אהרונה משכיל, מנהלת הסניף הישראלי של EducationUSA, חברת ייעוץ והדרכה לסטודנטים בחסות הממשל האמריקאי, אומרת כי מדי שנה בין 70 ל-100 ישראלים מרקע שונה טסים ללמוד לתואר ראשון בקולג'ים האמריקאים, וכי רבים מהם מקבלים לצורך העניין חבילות סיוע. במקביל, מספרם של הישראלים המתעניינים בלימודי תואר ראשון בארצות הברית הולך וגדל. מרכז הייעוץ הישראלי מקבל כ-25 אלף בקשות מידע וסיוע בשנה, ולאתר האינטרנט שלו יש כ-4,000 כניסות מדי חודש.
אחת הסיבות לגידול בביקוש לקולג'ים היא סכומי הכסף הגבוהים שהם משקיעים כדי למשוך סטודנטים זרים פוטנציאליים. מלבד זאת, בישראל וברחבי העולם צמחה תעשייה של גופים רשמיים ופרטיים שמסייעים לסטודנטים בתהליך הקבלה ללימודי התואר הראשון.
לאחרונה נערך בתל אביב יריד ראשון לישראלים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטאות בארצות הברית, אליו הגיעו יותר מ-600 מתעניינים. בין היתר, נכחו במקום חיילים, נשים חרדיות מירושלים וערבים מנצרת ומיפו, לצד תלמידי תיכון וצעירים.
"האם כל אחד צריך לעבור מבחן TOEFL?" שאל בחור ג'ינג'י מירושלים את הנציגים בדוכן של אוניברסיטת פרינסטון. "איך משוקללים ציוני הבגרות לעומת תוצאות מבחני SAT?", שאלה נערה את הנציגה של בראון. אולם השאלה שחזרה שוב ושוב בכל הדוכנים הייתה כמובן "מה בנוגע לסיוע הכספי?".
גיא עמדור בן 23 מהיישוב מתן מעוניין ללמוד פיזיקה בהרווארד. "הורי בקושי יודעים אנגלית, אבל אני כבר יודע מזמן שזה מה שאני רוצה, וכל התיכון התכוננתי לקראת זה", הסביר. עמדור עבד חודשים על מאמר ההתנסות האישית שלו, שעוסק במשימת חילוץ שהשתתף בה בזמן שירותו הצבאי ביחידת עילית. הוא קיבל ציונים כמעט מושלמים במבחני הקבלה. "אתאכזב מאוד, אם לא אתקבל", הוא מודה, "אבל גם זה עלול לקרות. זה קורה המון".
הישראלים מכוונים מאוד ל"מותגים", אומרת משכיל, בעודה מתבוננת בקהל הגדול המצטופף לפני הדוכנים של MIT והרווארד, ועוברים בלי לעצור על פני הדוכן של הקולג' פוטהיל דה אנזה או של המכון לטכנולוגיה של פלורידה.
הילה ירושלמי, יועצת בכירה ב- EducationUSA מספרת כי עד לפני שנה מרבית הישראלים ביקשו להתקבל אך ורק לאוניברסיטאות העילית, אך בינתיים נראה שחל שינוי, ו-40% מהישראלים מבקשים כיום להתקבל למגוון רחב יותר של מוסדות לימוד.
"אנחנו מעודדים סטודנטים לבחון כל מיני מוסדות, כולל קולג'ים אזוריים", אומרת משכיל. לדבריה, במקרים רבים סטודנטים יכולים ללמוד שנתיים בקולג' קטן, ואז לעבור לקולג' יוקרתי יותר וללמוד בו בשנתיים האחרונות של התואר. "זו דרך טובה להתחיל ללמוד במערכת האמריקאית", הוסיפה, "זו גם אפשרות מצוינת למי שציוני הבגרות שלהם אינם מעולים או למי שמעוניינים לקצץ בעלויות, שכן הקולג'ים האזוריים פחות יקרים".
דור גולדמן, צעיר ישראלי שלמד בקולג' לויולה מרימאונט בקליפורניה, הוא הראשון והיחיד במשפחתו שלמד בארצות הברית. הוא אייש את דוכן הקולג' הזה ביריד. "הגעתי לשם במקרה ואני יודע שרוב הישראלים לא שמעו עלינו", אמר, "אין לי מספיק מלים כדי להמליץ על חווית הלימודים שם. הקולג' קטן, הכיתות אינטימיות, המרצים נגישים, הקהילה היהודית חמה, והחוף הקליפורני מדהים. זו הייתה חוויה ששינתה לי את החיים".