פורסם לראשונה: 17.01.2013 עודכן ב: 17.02.2013 מאת: סיון פינגולד
באדמת שפלת יהודה טמונים פצלי שמן שיכולים לספק את כל תצרוכת האנרגיה של ישראל במשך שנים רבות. אם תצליח השיטה החדשנית להפקת נפט מהסלע תצטרך המדינה להכריע: לסכן את מי התהום או להבטיח חשמל זול לכל אייפד
אפשרות שישראל תהיה למעצמת נפט ומאדמתה יפרצו נהרות של הנוזל השחור נשמעת כחלום מתוק לכלכלה - אבל בארגוני הסביבה רואים את הסיכונים שבכך וסבורים שזהו חלום בלהות. אי שם במעמקי האדמה בשפלת יהודה טמונים פצלי שמן, סלעים שבתוכם כלואים נפט וגז. לפי הערכות, בישראל כולה מדובר בכמות המשתווה לזו המופקת על ידי ערב הסעודית. עכשיו רק צריך למצוא את הדרך להוציא מהפצלים את הנפט.
בחודש שעבר חלה תפנית בתחום לאחר שבית המשפט העליון דחה עתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין בנוגע לתקנות הפקת נפט בדרכים לא קונוונציונליות, בין היתר ניסוי שנערך בעמק האלה להפקת נפט מפצלים. עם זאת בג"ץ קבע כי לא יתקיים מעבר אוטומטי בין שלב החיפושים לשלב הפקת הנפט.
הניסוי להפקת נפט מפצלים מנוהל בישראל על ידי חברת IEI. טכנולוגיית ההפקה נמצאת בשלבי פיתוח בעולם, ועדיין לא הצליחה לספק תוצאות להפקה מסחרית של נפט. בטכנולוגיה הזאת, שנקראת "אין סיטו" (בתוך האתר), נחפרות תעלות מתחת לשכבה העליונה של האדמה ואליה מוחדרים גופי חימום שנועדו להביא להנזלת הנפט ולהפרדתו מהסלע, כך שניתן יהיה להוציאו מהאדמה.
“אין סיטו היא שיטה ידידותית בהרבה לסביבה מצורת ההפקה המקובלת כיום”, אומרת פרופ’ קרול פאריש מאוניברסיטת ריצ’מונד בארצות הברית. באחרונה התארחה פאריש במעבדת המחקר של פרופ’ ששון צחייק באוניברסיטה העברית, כעמיתת קרן פולברייט, במסגרת המחקר שהיא עורכת על פצלי השמן. “הדרך הנוכחית להפקת נפט מפצלים כוללת קילוף של השכבה העליונה של הקרקע הנמצאת מעל שכבת הפצלים. בשלב הבא הנפט והפצלים מועברים לאתר אחר, שם מחממים אותם לטמפרטורות גבוהות שגורמות להתנדפות חלק מהחומרים. לאחר מכן מקררים את החומר עד לקבלת נפט נקי. שימוש בטכנולוגיה הזו הביא כבר להשמדתם של שטחים עצומים בקנדה ובצפון אמריקה. אפשר למצוא שם אזורים גדולים ולא מיושבים שנפלו לידי ענקיות הנפט העולמיות”, אומרת פאריש שמקווה למצוא דרך לשפר את טכנולוגיית הפקת הנפט כך שתפוך לכדאית יותר ליזמים ובמקביל לידידותית יותר לסביבה.
המחקר של פאריש עוסק בהתנהגות של מולקולות המרכיבות את הנפט הטמון בפצלים. הבנה מעמיקה של תגובת המולקולות לחום ולחמצן תאפשר לשפר את תהליך האין סיטו וכן הפקת גז טבעי מפצלים - שיטה פופולרית בארצות הברית שהובילה לירידה חדה במחירי החשמל במדינה.
הפקת נפט וגז מפצלים מעוררת מחלוקת עזה בכל העולם וגם בישראל. החשש הגדול הוא מפני פגיעה בשכבת מי התהום וזיהומה. חברת IEI טוענת כי בישראל הפצלים נמצאים קרוב לפני השטח ובינם לבין האקוויפר יש שכבה בלתי חדירה שתמנע את זיהומם של מי התהום. פאריש מאשרת שהפצלים אכן קרובים לקרקע. “בביקור בנגב הגענו לדיונות שפשוט נחו עליהן סלעים שחורים, אפשר היה ממש להריח את הנפט”, היא אומרת, מבלי לחוות דעה על נזק אפשרי למי התהום.
הילה קרופסקי, מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס, מתנגדת לעצם עריכת הניסוי בעמק האלה. “הטענה כי יש באזור שכבה בלתי חדירה שתמנע את זיהום מי התהום היא סברה של מדענים שלא נבדקה בתנאי השטח. הפיילוט בעמק האלה הוא צעד לא אחראי, שכן אם יהיה זיהום של המים – ניקוי של מקורות מים עמוקים הוא כמעט בלתי אפשרי. מדוע לערוך ניסוי שכזה דווקא באחד האזורים היפים והנדירים?”, שואלת קרופסקי. "הנושא לא נבחן על ידי מומחה באופן בלתי תלוי. כיום החברה המסחרית היא זו המספקת את הנתונים, וזו סכנה”.
פאריש מדגישה בתחילת הפגישה עמה כי היא מקבלת את המימון למחקרים שלה ממחלקה קטנה השייכת למשרד האנרגיה האמריקאי. במילים אחרות, המחקרים שלה חפים מאינטרסים של תאגידים. עם זאת, היא מודה שאין לה נתונים על הנזקים האפשריים מהתהליך. “עד שנשפר באופן מספק את מקורות האנרגיה האלטרנטיביים כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, אנחנו חייבים לחשוב על פתרונות לטווח הקצר. פצלי השמן הם פתרון ביניים כזה. אנחנו חייבים לאזן בין החששות הסביבתיים, הצרכים בטווח הקצר והתכנון לטווח הארוך”, היא אומרת. “אי אפשר לתת רק לעסקים לנהל את ההצגה מכיוון שהשורה התחתונה שלהם היא הדולר, ואי אפשר שפעילי איכות הסביבה ינהלו אותה מכיוון שאז לא תהיה לנו מספיק אנרגיה ללפטופים שלנו. המדינה צריכה להיות מעורבת בתהליך ולפקח".
על פי קביעת בג"ץ יש לבחון ביסודיות את נושא הפגיעה הסביבתית בפרויקט הפקת הנפט מפצלים בישראל, ואין להסתפק בתקנות הקיימות. מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, מדגיש: "נעמוד על המשמר כדי להבטיח שלא יתקדמו חיפושים אם לא יעברו את כל השלבים וההנחיות שעליהם הורה בג"ץ".
