אסף גולן | 21/1/2014
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מזהירה: "בידוד הקהילה האקדמית בישראל הוא איום ממשי על החוסן הלאומי שלנו"
החרם האקדמי על ישראל, לא רק איומים: "אקדמיה מבודדת בינלאומית נדונה לכליה בין אם הבידוד נוצר באופן פורמאלי או בלתי פורמאלי", כך מזהירה נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, פרופ' רבקה כרמי בראיון מיוחד עם nrg מעריב. לדבריה "בידוד של הקהילה האקדמית בישראל הוא איום ממשי על החוסן הלאומי שלנו מבחינה כלכלית, מדעית וערכית".
פרופ' כרמי מציינת כי "האקדמיה אינה יכולה לשרוד ללא קשרים בינלאומיים, ללא משאבים חיצוניים וללא תנועה חופשית: פיזית ווירטואלית של החלפת ידע. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה אקדמיה מבודדת, מדולדלת אנושית ונעדרת פריון מדעי, טכנולוגי ורוחני".
מה המצב כיום? כמה מוסדות בעולם מחרימים את ישראל?
"אין לי סטטיסטיקה ולא נראה לי שיש למישהו סטטיסטיקה בנושא. אני מניחה שמדובר על גופים אקדמאים בינלאומיים משמעותיים בודדים ביותר אם בכלל. אבל חשוב להבין כי חלק גדול מאוד מהחרמות הללו אינם פורמאליים. הם פועלים מאחורי הקלעים ומתבטאים, בין השאר, באי קבלה למשרות פוסט דוקטורט מישראל, דחיית כתיבת מאמרים משותפים ופרסום בינלאומי. אין חרם פורמאלי אך יש תחושה הולכת וגוברת בקרב אנשי סגל אקדמי בישראל כי קיים סוג של חרם שקט".
איך החרם פוגע באקדמיה?
"מהות האקדמיה תלויה בכך שהיא אינה מוגבלת ואין לה גבולות. שיתוף פעולה מדעי, מחקרי, החלפת מידע וידע, חילופי מרצים, סטודנטים, כנסים ופרסומים בינלאומיים הם מאושיות האקדמיה. יצירת ידע לא יכולה להיעשות באופן מבודד. אקדמיה לא יכולה להישאר בדלת אמותיה והיא חייבת להיות פתוחה לעולם הרחב, בייחוד כיום בכפר הגלובלי. חרם על האקדמיה בישראל, יגזור עליה כליה".
לדברי פרופ' כרמי על כלל האוניברסיטאות בארץ לפעול נגד החרמת ישראל. לדבריה מדובר במהלך קשה אך הכרחי. "לאקדמיה מאוד קשה להתמודד עם חרם, כיוון שהיא מתמודדת עם התוצאה ולא יכולה לטפל בסיבה, שכן הסיבה לא נעוצה בה.
"אך האקדמיה בישראל יכולה וצריכה לגייס את כוחותיה לעסוק בנושא ההסברתי. להראות לעולם שחרם מסוג זה נוגד את הפרדיגמה הכי מרכזית וזה החופש האקדמי. להדגיש כי החרם הינו פגיעה קשה בערך מרכזי בעולם הדמוקרטי. ברגע שמחרימים מוסד אקדמי פוגעים לא רק במוסד המוחרם אלא גם במוסד המחרים, אשר מונע מהקהילה שלו שת"פ מדעי, שהוא ליבו של החופש האקדמי".
בנוגע להסברה הישראלית הנדרשת לדעתה, אומרת פרופ' כרמי כי "בתחום ההסברתי, האקדמיה בישראל יכולה להראות כיצד היא מהווה אחד האמצעים הכי יעילים בקיום קשרים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ומדינות ערב.
"שת"פ אקדמי עם הרשות היה פעיל ביותר לפני שנת 2000 אבל גם בשנים קשות מבחינת המצב הביטחוני שיתוף הפעולה האקדמי המשיך להתקיים במידה זו או אחרת. גם כיום מתקיימים לימודים בישראל של סטודנטים פלסטינים וקיים גם שיח אקדמי משותף. אם יהיה חרם פעיל על האקדמיה בישראל שיתופי הפעולה הללו ילכו לאיבוד. לכן, צריך להתבטא ולדבר על תחום העשייה האקדמי המשותף הזה וצריך להוציאו לאור באמצעות אנשי האקדמיה אשר יתגייסו להסברה הזו".
כרמי הזהירה כי "חרם על האקדמיה בישראל, כביכול בשל שיתוף הפעולה של האקדמיה עם השלטון הישראלי והכיבוש, יחבל באופן ישיר בתרומה הרבה שיש לאקדמיה על אותם אנשים, שעליהם המחרימים מבקשים להגן. ההפסד של הרשות הפלסטינית יהיה גדול ומשמעותי".
לדבריה "חובת ההסברה היא של אנשי האקדמיה הישראלים, ואין אנו יכולים לצפות מאנשי אקדמיה פלסטינים לדבר על השת"פ האקדמי הזה באופן ישיר. קיימים לא מעט פרויקטים אקדמאיים משותפים שלא ניתן לפרסמם. לדוגמא באוניברסיטת בן גוריון התקיימה במשך שלוש שנים תכנית תואר ראשון ברפואת חירום לסטודנטים ירדנים. בתכנית השתתפו 18 סטודנטים אשר קיבלו תמיכה מלאה של שכר לימוד, דמי מחיה ונסיעות לירדן. זוהי דוגמא לסוג שיתופי הפעולה שלא ניתן היה לחשוף בזמן אמת ושעלולים להיפגע בעתיד בשל חרם אקדמי על ישראל".
סוגיה נפיצה אליה מתייחסת פרופ' כרמי היא העובדה שיש אנשי אקדמיה ישראליים שנמצאים בחזית הפעילות להחרמת ישראל. ביחס לכך היא אומרת בצורה מפורשת כי "קריאה לחרם כמו החרם בעצמו פסולים באופן מוחלט. חרם איננו פעולה לגיטימית בעיני, לא משנה מי המוחרם. חרם אקדמי נוגד את אושיות החופש האקדמי. בוודאי שזה בעייתי אם איש אקדמיה קורא להחרים את המוסד האקדמי אשר משלם את שכרו. מי שקורא לחרם צריך לבחון האם הוא באמת ישר עם עצמו ולהיות אחראי למעשיו וגם להיות מוכן לשלם את המחיר על כך".
בהקשר לכך מציינת כרמי כי "זהו בעיני רק ארגומנט טכני. אני מדברת על העניין העקרוני הנוגד חרם באשר הוא. מדברים על כך שהקריאה לחרם מהווה חלק מחופש הדיבור והחופש האקדמי. לשיטתי אין לקריאה לחרם קשר לחופש אקדמי. יש לה קשר לחופש הדיבור ועד כמה שהקריאה מקוממת, היא לא בלתי לגיטימית מבחינת חופש הדיבור. בעיני אקט החרם הוא הבלתי לגיטימי בעליל".
האם המושג חופש אקדמי הוא מושג שמתקיים?
"חופש אקדמי הוא החופש ללמד ולחקור ללא איום, אילוץ, הכתבה משום סוג – פוליטי, חברתי, כלכלי. המחקר וההוראה חייבים שיהיו עניינים ומשוללים כל השפעה שאיננה אקדמית טהורה לחלוטין. חופש אקדמי מחויב המציאות במדינה דמוקרטית והוא קיים הלכה למעשה במדינת ישראל. זה לא משהו תיאורטי אלא עניין מעשי".
ביחס לפעילות פוליטית המתקיימת כיום באוניברסיטאות בארץ, משמיעה פרופ' כרמי ביקורת נחרצת על המצב וקובעת כי "אנשי סגל צריכים, חייבים ויכולים להתבטא בנושא הפוליטי, אך האוניברסיטאות לא צריכות להיות הקרקע לפעילות פוליטית. יש מסגרות אחרות המתאימות לפעילות כזו. האוניברסיטה אינה הפלטפורמה ההכרחית לפעילות זו.
"אני חושבת שעיסוק הליבה של האוניברסיטה חייב להיות הוראה ומחקר והחופש האקדמי צריך להיות שמור להוראה ולמחקר. כל שאר הפעילויות אפשריות, אבל אסור שיפריעו לליבת העשייה האקדמית ולכן יש לשים להן סייגים ראויים מבלי שיפגע בכך החופש האקדמי. אי אפשר ששיח פוליטי יכתיב תכנים אקדמיים או יהפוך תכנים כאלה ללא לגיטימיים, וכי בכך יסכן את החופש האקדמי. אקדמיה בכל מדינה, בייחוד במדינה שלנו, היא מנוע פיתוח וצמיחה יוצא מהכלל. אם האקדמיה בישראל תוחרם ותבודד ישנו סיכון קיומי לחוסן הלאומי שלנו. שני אלמנטים אלו - חרם או פגיעה בחופש האקדמי, יסכנו את החוסן הערכי והפיזי שלנו ואת עצם קיומנו".
הכנס הבינלאומי השנתי השביעי של המכון למחקרי ביטחון לאומי "אתגרים מדיניים וביטחוניים, גישות חדשות למפגש עם העתיד", הינו הבמה המרכזית בישראל לדיון בסוגיות אסטרטגיות וביטחוניות, המונחות על סדר היום בישראל ובעולם. הכנס יתקיים בפתחה של שנת 2014 במוזיאון תל-אביב לאמנות. הכנס יתקיים ב 28-29 בינואר.