טלי בנדו לאופר 12/7/2012
מחר ב"זמן רחובות": אפרת ורעות נולדו יחד, למדו יחד, ועכשיו הן יוצאות יחד לפוסט-דוקטורט בארה"ב: בזמן שהאחת תנסה למצוא מזור לאלצהיימר, השנייה תחפש תרופה לסרטן. וגם: כל הסיפורים שיעשו לכם את הסופ"ש ב"זמן מעריב"
אפרת שמע-יעקבי ורעות שמע-תירוש (31) הן תאומות זהות מרחובות. מלבד אותו מטע ן גנטי ותחום עיסוק זהה - שתיהן דוקטוריות לביולוגיה במכון ויצמן - הן חולקות גם חלום זהה: לשנות את העולם או לפחות את עולם הרפואה.
בקרוב ייסעו השתיים, על משפחותיהן ומיטלטליהן, לבוסטון לצורך לימודים ומחקר פוסט-דוקטורט בן חמש שנים בסיוע מלגת "פולברייט". בזמן שרעות תנסה למצוא מזור לאלצהיימר, אפרת תחפש תרופה לסרטן.
רעות עוסקת בתחום מדעי המוח, ואילו אחותה מתעמקת בביולוגיה המולקולרית של התא. "גדלנו בבית מאוד חם", אומרת רעות בכתבה שתתפרסם מחר (ו') ב"זמן רחובות", מרשת מקומוני "זמן מעריב". "אמא שלנו, מורה לתנ"ך במקצועה, הייתה מאוד קלילה ולא לחצה עלינו ללמוד, ואפילו להפך. גם כשלמדנו למבחנים היא אמרה שאנחנו חורשות יותר מדי".
רעות החלה את דרכה באוניברסיטת תל אביב, שבה למדה לתואר ראשון במדעי המוח. לאחר מכן, כמו אחותה, התקבלה למכון ויצמן. בזמן לימודי הדוקטורט חקרה רעות במעבדתו של פרופ' ידין דודאי מנגנונים מוחיים המשמרים זיכרון ארוך טווח. בפוסט-דוקטורט שתחל במרכז המחקר המשותף לאוניברסיטת הרווארד ולמכון לטכנולוגיה של מסצ'מסצוסט (MIT), היא מתכוונת להתמקד בחקר תהליך ההזדקנות ומחלות נוירודגנרטיביות (מחלות הנגרמות כתוצאה מניוון עצבי, כגון אלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון).
אפרת סיימה את לימודי הדוקטורט שלה במעבדתו של פרופ' משה אורן, שבה עסקה במחקר של סרטן ובבקרת גנים. היא התקבלה לבית החולים של מסצ'וסטס, שם תתמקד במחקרה בשינויים בגנטיקת התא המתרחשים בתהליכי התמרה סרטנית ובהתמיינות של תאי גזע עובריים. למרות ההזדמנויות שייפתחו בפניהן בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התאומות מדגישות כי מיד בתום הקדנציה בבוסטון בכוונתן לשוב לישראל. "אני רוצה לגדל את הילד שלי פה", אומרת אפרת, "אני רוצה להחדיר בו ערכים ישראליים".
הכתבה המלאה תפורסם בסוף השבוע ב"זמן רחובות"
