אסף גולן 9/8/2015
החוקר ד"ר יוסף רינגל מראה במחקרו כי למרות ההגמוניה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בתוך תנועת ש"ס ובמרחב הדתי חרדי ספרדי נאבקות עמדות שונות על ההגמוניה ועל מקומן בהיסטוריה ההלכתית
ד"ר יוסף רינגל חקר את הזהות הדתית של יהודים מזרחיים ("ספרדיים") בישראל, זהות השנויה במחלוקת בין הספרדים ובין עצמם. במחקרו הוא התייחס למפלגת ש"ס אשר שמה לה למטרה להביא לתחייה דתית ספרדית כוללת. החוקר מציין במחקרו כי הכוח של ש"ס כתנועה, מגיע לא רק מהמחאה הפוליטית כנגד האפליה האנטי-ספרדית, כפי שמאמינים חלק מהחוקרים, אלא גם מהערכים הדתיים ומהשקפות העולם הנלמדים בבתי הספר ומשקפים את הנושאים המצויים בעובי הקורה של הזהות הדתית והאתנית.
לדבריו, "ש"ס מחפשת לשקם את מה שהיא תופסת כחיים הדתיים של הספרדים בדורות הקודמים, ומעודדת שמרנות דתית באמצעות השירותים החבריים והתוכניות החינוכיות שהמפלגה מספקת לחבריה. בניסיונה למשוך את הספרדים מכל הלכות החיים, ש"ס נותנת מקום למגוון רחב של דעות, גם כאלו שמתייחסים לזהות הספרדית באופן שונה מזו של המנהיג הרוחני של המפלגה, הרב הראשי הספרדי לשעבר, הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. אך למעשה, הדרישה של ש"ס לדבר בשמם של כל הספרדים היא בעייתית, משום שקיימים רבנים ספרדים שאינם מזדהים עם ש"ס ואפילו מתנגדים לה".
כדוגמא למחלוקת מציין החוקר את הדרכים בהן רשת בתי הספר של ש"ס (שפועלת עד כיתה ח') מצד אחד והישיבות הספרדיות מצד שני משרישות את הערכים הספרדיים לפי ש"ס בתלמידים. לדבריו "בתי הספר השונים משתמשים באסטרטגיות שונות כדי לבנות את הזהות הספרדית. האסטרטגיות האלה כוללות שימוש בטקסטים רבניים ספציפיים, חידוש של שיטות לימוד ישנות יותר ושימוש בתוכניות לימודים שכוללות רעיונות סמויים לגבי היחסים הנכונים בין הספרדים והחברה.
למשל, התלמידים בישיבת "כסא רחמים" בבני ברק ותלמודי התורה שתחת השגחתה, לומדים גמרא בשיטות הדומות לפילולוגיה וביקורת ספרותית – שיטות הדומות למתודולוגיות אקדמיות – ששורשם בקסטיליה, ומשתמשים בספרים על גמרא ודקדוק שנכתבו ע"י רבנים מצפון אפריקה. ב"תלמוד תורה איתמר" המחנכים מעדכנים את דרכי החינוך הספרדיים (שינון של התנ"ך ולימוד גמרא בגישה ספרותית) עם גישות שנובעות מהציונות הדתית האשכנזית וכו'".
מתברר כי בתהליך של בניית הזהות הספרדית, הרבנים פונים לעבר כדי להתמודד עם האתגרים שהמודרניות מציבה בפני המסורת הדתית הספרדית. שילוב העבר עם ההווה יוצר שימור וחידוש של שיטות דתיות ודעות, יוצר מנהגים ורעיונות חדשים בעזרת פרשנות מחודשת, וגם יוצר פרשנות שלפי מבקריה מוטעית ומעוותת של רכיבים אחרים במסורת הספרדית – כך, למשל, גישת הרבה מהספרים ההלכתיים שבם לומדים תלמידי תלמודי תורה של ש"ס תואמת את גישתו ההלכתית של הרב עובדיה דוקא, ומניחה גישות אחרות כלגיטימיות אבל לא "להלכה ולמעשה".
באותה מידה, אפילו שמנהיגי רשת החינוך מבטאים אידולוגיה חרדית, יש בתי ספר ברשת שנושאים את דגל הציונות הדתית, הבדל שמשקף את אותן מחלוקות בין רבנים הספרדים, שחולקים על מהי "הגישה הספרדית" לגבי ציונות. בתהליך הזה, ישנן מסורות ספרדיות שהשיגו עליונות על אחרות ונתפסות ככאלה המייצגות את נקודת המבט הספרדית, בה"א הידיעה, וקיימות מסורות ספרדיות שנדחקו לשוליים או שהתעלמו מהן.
מבחינה זו הוא מציין כי "התרבות הספרדית באופן כללי והתרבות של ש"ס במיוחד, אינה אחידה, אלא כוללת דיונים ערים לגבי עיסוק "על פי כללי ההלכה" והגישות ההולמות כלפי החברה בכללותה. המחלוקות האלה, המשתקפות בטקסטים רבניים, משולבות בלימודים בבתי הספר של ש"ס ובישיבות הספרדיות, המתפקדות על תקן "שדה קרב" לאידיאולוגיות האלה, שמתחרות ביניהן. באמצעות ניתוח הטקסטים הרבניים השונים, המחקר שלי שופך אור על הטבע של הזהות הדתית הספרדית הישראלית – זאת אומרת, איך רבנים ספרדיים ומחנכים ספרדיים בארץ מבינים את המסורת שלהם ואיך הם מוסרים אותה לדור הצעיר בארץ - על כל גווניה, חמישים שנה לאחר ההגירה מהעולם האיסלאמי".
המחקר שלי מאיר את המורכבות של חיבור חוויות העבר והערכים המסורתיים למציאות הנוכחית ומציג את האופן שבו הנרטיבים ההיסטוריים מסייעים להניע קדימה אידיאולוגיות מודרניות הקשורות ליהדות. היא גם חושפת את המורכבות בתוך תרבות שרבים המסתכלים עליה מבחוץ רואים אותה כמונוליטית. כולי תקווה שהמחקר הנוכחי יהיה תחילתה של מה שיהפוך להיסטוריה תרבותית של התרבות הדתית הספרדית בעת המודרנית".
ד"ר יוסף רינגל, השוהה במרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה, חוקר התפתחויות חדשות ביהדות, התייחס לכך במחקרו "הרבנות הספרדית, ישיבות ספרדיות ומערכת החינוך של ש"ס". במחקרו הוא בוחן את החייאת ההלכה הספרדית והזהות הספרדית בהקשר של החיים בישראל.
ד"ר רינגל שוהה בישראל כעמית מחקר פוסט-דוקטורט של תכנית פולברייט היוקרתית המקדמת שת"פ אקדמי- מדעי בין ארה"ב וישראל ותומכת בחוקרים ותלמידי מחקר מצטיינים. תכנית פולברייט מנוהלת ע"י קרן חינוך ארה"ב-ישראל והינה התוכנית הבין-ממשלתית הראשונה שהופעלה לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל לבין ארה"ב. תוכנית פולברייט הטביעה את חותמתה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים.