תקדין: טרנספורמציה בייצוג יזמים וסטרטאפים – לקחים מעמק הסיליקון

תעשיית ההון סיכון בעולם ובישראל עוברת שינויים מהותיים שהחלו בשנת 2008 בעקבות המשבר הכלכלי הגדול שפקד את העולם. בהיעדר הון זמין בשוק הפיננסי העולמי, נפגעו קרנות ההון סיכון והיזמים יחדיו. כתוצאה מכך, השנים שלאחר המשבר התאפיינו בהיקף גיוסי הון קטנים יותר. במקביל התרחשו שינויים נוספים אשר אף הם השפיעו ומשפיעים על התעשייה – מחשבים ניידים החלו להיות זולים וזמינים יותר, סמרטפונים לכל משתמש, ווי-פיי בכל פינת רחוב והצלחה מסחררת של מספר מיזמים פשוטים, כמו אפליקציות. יזמים התאימו את שיטות העבודה שלהם במהירות, והאילוץ להתמודד עם מציאות חדשה, יצרה שיטות עבודה חדשות, אווירה שונה, אינטימית יותר, ותרבות יזמית אחרת.

"יזמות אלטרנטיבית" זו, החלה להראות אותותיה אף בתעשיות פריפריאליות לעולם הסטרטאפים, לרבות בקרב משרדי עורכי דין המייצגים אותם. 

דרכי מימון חדשות

ניתן לראות כי יותר יזמים נוטים לצאת היום לדרך עם המיזם שלהם מבלי לחכות לגיוס ראשוני של מיליון דולר ויותר, כפי שהיה נהוג בתחילת שנות האלפיים ובמהלך שנות התשעים. הדבר נובע לא רק מהיעדר זמינות של הון להשקעה מהקרנות, אלא גם עקב עלייה בביטחון העצמי של היזמים, זמינות טכנולוגית ותשתיתית המאפשרת להביא מיזם לנקודות מתקדמות מ"המרתף" או מבית הקפה, וגם גישה נפוצה לכלים יעילים להרצת המיזם ופיתוח המוצר, והכול בעלות נמוכה יחסית. בעקבות כך, הצרכים והדרישות של יזמים לגיוס ראשוני המספק לקדם את הפרויקט שלהם משלב רעיון להיתכנות טכנולוגית או אפילו אב-טיפוס עובד, ירדו לסכומים נמוכים הרבה יותר ממה שהיה נהוג עד כה.

לאור זאת, דרכי מימון חדשות החלו לתפוס תאוצה, כדוגמת CROWDFUNDING. בנוסף קל יותר היום להחזיק מעמד ב-BOOTSTRAPPING ומודל זה הפך הרבה יותר שכיח. בארה"ב, ה- ACT JOBS, מקל על חברות בשלבים מאוחרים יותר לגייס הון. וכן, עם השנים וההצלחות הגדולות בתחום ההי-טק הצטרפו עוד ועוד יזמים מתעשרים למעגל האנג'לים.

לגישתי, כל אחד מאלו בפני עצמו אינו מהווה התפתחות מהותית משנה סדרי עולם, אלא מרכיב בפאזל השינוי שתעשיית ההון סיכון והיזמות תלוית מימון הון סיכון עוברים. כל איש הון סיכון יודע היום לומר שהתעשייה משתנה. הפסימיים יאמרו שהמודל שבור ויש להחליפו, האופטימיים יאמרו שהוא רק משתנה ומתאים את עצמו למציאות החדשה, אבל כולם מסכימים שמה שהיה כבר לא יהיה.

מסמכים חיוניים להורדה חינמית

המצב המתואר מחלחל גם לתעשיות נלוות – משרדי עורכי דין, רואי חשבון, יועצים, משרדים להשכרה, גיוס עובדים וכן הלאה. רבים הם נותני השירותים הטוענים כי הם נותנים יחס אישי, שירות אמין ומקצועי, ושמים את טובת הלקוח לפני הכול, אך עקב היעדר יכולת לגבות שכר טירחה בתעריפים מופרזים והסיכון שהלקוח לא יצליח לגייס כסף ויעלם בדממה, מעטים הם המשרדים אשר אכן נוקטים בפעולות קיצוניות ומשמעותיות ומשקיעים מאמץ והון כדי ליישם גישה זו ולשנות את כללי המשחק ביעוץ ליזמים בשלב הראשוני שלהם.

עם זאת, מדינה כמו ישראל הנסמכת על תעשיית ההי-טק שלה, או מערכת כלכלית (Ecosystem) כמו עמק הסיליקון בארצות הברית, לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם משינויים המתחוללים בקרב סטרטאפים וחברות ההיי-טק, ומחויבים להתאים את עצמם לדרישות השוק מצד לקוחות אלו. כך לדוגמא, משרדי עורכי הדין  המתמחים בייצוג סטרטאפים (בישראל ובארה"ב) מאפשרים ללקוחות שלהם מודלים אלטרנטיביים לתשלום שכר טרחה, כגון: תשלום בדחייה, הנחות על התעריף הבסיסי ותשלום רטרואקטיבי לאחר גיוס, תשלום באחוזים מהרווחיות ועוד.

משרדי עורכי הדין המובילים בעמק הסיליקון אף מאפשרים ליזמים להוריד מהאתר שלהם, ללא תשלום וללא מסירת פרטים או הרשמה, את המסמכים הבסיסיים להקמת המיזם שלהם: הסכם מייסדים, תקנון וכן הלאה. חלקם גם מאפשרים גישה חינמית למסמכים מתקדמים קצת יותר כדוגמת הסכמי סודיות או הסכמי העסקה בסיסיים. משרדים אחרים נותנים חסויות לחממות, במסגרתן נותן המשרד יעוץ חינמי לחברות ומיזמים המשתתפים בחממה, לתקופת הפרויקט.

חלק משיטות אלו הנהוגות בעמק הסיליקון חלחלו וממשיכות לחלחל גם לישראל, הידועה כמאמצת ראשונה לטרנדים מה"ואלי". אני סמוך ובטוח כי גם בישראל נראה בקרוב משרדי עורכי דין שיעלו לאתרים שלהם מסמכים חיוניים להורדה חינמית, ושיטות חדשניות נוספות לתמיכה ביזמים בתחילת דרכם.

חממה טכנולוגית במשרד עו"ד

לאחרונה שבתי לישראל מלימודי תואר שני באזור עמק הסיליקון, שם גיליתי כי אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בעמק, וילסון סונסיני, אף פתח משרד מיוחד לייצוג סטארטאפים בחלקה הדרומי, הצעיר והמחתרתי של סן פרנסיסקו – האזור הדרומי למרקט סטריט (SOMA). המשרד מעוצב בשיטת האופן-ספייס ומאפשר ספייס שיירינג ללקוחות הצעירים של המשרד. במקום מתקיימות הרצאות קצרות מדי שבוע לטובת הלקוחות, ביניהם מנטורים, עורכי דין ולקוחות שחולקים את חזונם, ניסיונם וחוויותיהם עם יתר המשתתפים.

האירועים הללו מלווים בכיבוד קל והלבוש במשרד הוא יותר קז'ואל (בניגוד ללבוש המעונב האופייני בערים הגדולות). למיטב הבנתי, גם הציפייה לרווחיות מהסניף הזה היא צנועה יותר, שכן הגישה כיום היא לא לנסות ללכוד חברות גדולות ורווחיות ולהעביר את עסקיהן ממשרד אחר למשרד שלך, אלא לגדל את הלקוח בתוך המשרד עד שהוא הופך להיות גדול ורווחי למשרד.

נכון להיום המשרד המיוחד של וילסון סונסיני היא סנונית ראשונה, אבל בקרוב יפתחו משרדים נוספים מסוג זה בעמק הסיליקון ואזור סן פרנסיסקו. לאחר מכן, יהיה זה מעניין לראות מי בישראל יהיה אמיץ מספיק לבצע זאת ראשון, אבל גם זה יקרה בסופו של דבר. גישה זו, דואגת לכך שהלקוח (בתקווה) יהיה נאמן למשרד שתמך בו כלכלית, עסקית ונפשית במהלך השנים בהן הוא נאבק, ולא יעבור במהירות למשרד אחר שירדוף אחריו. כך עורך הדין חוזר למעמדו הראשוני כיועץ, מלווה של הלקוח, שותף בהצלחתו, ולא רק נותן שירותים המייצר תוצרים משפטיים (חוזים ומסמכים) עבור הלקוח, כפי שקרה בשנות השבעים, השמונים והתשעים. כיום, יותר מתמיד, עורך הדין הוא שותף למיזם הטכנולוגי ברמה כזו או אחרת.

הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים (LLM) מאוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, קליפורניה, ועו"ד המתמחה בייצוג יזמים, סטרטאפים וחברות היי-טק.

המאמר מתפרסם לרגל כנס הלימודים הראשון לתואר שני ושלישי במשפטים (LLM/SJD) שיתקיים היום (24.10.13) בין השעות 18:00-21:00 במלון קרלטון בתל אביב, במסגרת שבוע החינוך הבינלאומי של מחלקת המדינה האמריקאית, EducationUSA. בכנס, המתקיים לראשונה בישראל, ישתתפו בוגרים ישראלים מהאוניברסיטאות היוקרתיות: קולומביה, NYU, הרווארד, American  University, סטנפורד, UC ברקלי, UCLA וישיבה יוניברסיטי. הבוגרים יציגו את תכניות הלימוד, תהליך הקבלה, הווי בקמפוס וכן ימליצו כיצד "לשרוד" את בית הספר למשפטים ואפשרויות התעסוקה בסיום התואר

פורטל תקדין