דוד רטנר 20.06.2005
נופר, תושבת מגדל העמק בת 11, תלמידה בכיתה ה' בבית ספר "נופים", מגישה עבודות ומשימות מודפסות למורות שלה מאז כיתה ג'. עד עכשיו, היא מסבירה, היא נאלצה להדפיס לאט, בשתי אצבעות. אך מהשבוע הבא היא אמורה להקליד בשיטה עיוורת, בקצב של 24 מלים לדקה. ירדן, בן כיתתה, דווקא מקליד בקצב מטורף, ידיו מרפרפות על המקלדת במהירות. לו יש בעיה אחרת - הטכניקה שלו נרכשה בלילות ארוכים של הקלדת מסרי "איי-סי-קיו" במחשב אל חבריו. הוא מדפיס מהר, אך בטכניקה לא נכונה, שגורמת לשגיאות כתיב רבות.
אתמול ישבו נופר, ירדן ועוד 16 תלמידי כיתה ה' במעבדת מחשבים שבנה משרד החינוך בקומה השנייה של מרכז מסחרי במגדל העמק, אוזניות צמודות לראשם, מתרכזים במסכי המחשב מול עיניהם ולמדו הקלדה עיוורת. תוך 40 דקות למדו רוב הילדים כיצד למקם את האצבעות נכון על המקלדת ולאן "מותר" לכל אצבע לזוז. בשעה השנייה כבר הגיעו רובם למצב של הקלדה עיוורת של שמונה מלים בדקה. בסוף השבוע הזה, הם אמורים להתייצב על מהירות מינימלית של 24 מלים לדקה בהקלדה עיוורת.
"בשביל ילדים זה כמו ללמוד רכיבה על אופניים או שחייה", אומרת המדריכה בכיתה, "זאת מיומנות שהם רוכשים לכל החיים". האוזניות על ראשי הילדים נועדו להדריך אותם באמצעות קריין שמקריא להם את ההנחיות. המדריכות סובבות בכיתה ומוודאות שהתלמידים לא "מציצים" אל המקלדת וכי האצבעות נעות נכון. לאוזניות יש עוד תפקיד חשוב - הן מבודדות את התלמידים. השקט בכיתה מופתי, יחסית להמולה היומיומית המקובלת בכיתה של 40 תלמידים בבית ספר יסודי.
תלמידי כיתה ה' בבית הספר נופים הם חלק מ-300 תלמידים שמשתתפים ב"פיילוט" של אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה) במשרד החינוך ללימוד הקלדה עיוורת בבתי ספר ביישובי הפריפריה. חצי מהתלמידים הם מבתי ספר יהודיים (שניים במגדל העמק ושלושה מנצרת עילית) וחצי מהתלמידים מבתי ספר במגזר הערבי (כפר קאסם, כפר ברא, ג'לג'וליה, ג'ת, באקה אל גארביה, ג'אסר א-זרקא ואום אל-פאחם). במסגרת תוכנית החומש למגזר הערבי והדרוזי במשרד החינוך, נבנתה יחד עם חברת "סייט אנד סאונד", המריצה את הפיילוטים של לימוד ההקלדה עיוורת ביישובי הפריפריה, תוכנית מיוחדת בערבית.
לימוד הקלדה עיוורת מתקשר באופן טבעי עם שיעורים שהיו נהוגים בעבר במגמות מזכירות ופקידות בבתי ספר תיכוניים, בעיקר לתלמידות נחשלות ש"המערכת" ייעדה לחיים ארוכים ואפורים של פקידות. מאחורי הפיילוט שנערך כעת ללימוד הקלדה עיוורת עומד רציונל הפוך - דחיפת ילדי הפריפריה לחזית הטכנולוגית והשוואת תנאי הפתיחה שלהם לאלה של תלמידים משכבות מבוססות ביישובים "חזקים".
חברת "סייט אנד סאונד" מלמדת בישראל הקלדה עיוורת בצורה הקונוונציונאלית שלה, כלומר למזכירות ופקידות, כבר 36 שנה, אומרת חגית רוטקוביץ, מרכזת הפיילוט במגדל העמק. למערכת החינוך הציעו להכניס לימודי הקלדה עיוורת לבתי ספר יסודיים אחרי שלימודי הקלדה בגיל היסודי הפכו למקובלים בעולם המערבי. רוטקוביץ אומרת שכבר בסוף שנות ה-80 ערכו בארה"ב מחקר מקיף על השלכות לימוד ההקלדה העיוורת בבתי ספר יסודיים והיתרונות שיש לה בשביל התלמידים ומצאו כי 91% מהתלמידים בבתי ספר יסודי בארה"ב (שנשאלו במחקר) העדיפו כתיבה באמצעות מחשב.
רוטקוביץ אומרת שלימוד הקלדה עיוורת בגיל בית הספר היסודי מביא איתו שלושה יתרונות גדולים להמשך הקשר בין הילד למחשב: "תלמידים ששולטים בהקלדה הם בעלי מוטיווציה גדולה יותר להשתמש במחשב בלימודים ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר, השימוש הנכון במחשב והידע בהקלדה משפר את יכולת הכתיבה וגם מצמצם את היקף שגיאות הכתיב. יש גם יתרון של סיוע בהגדלת אוצר המלים והבנת הנקרא. לילדים עם כתב יד בלתי קריא שמורים מעדיפים לדחוק הצידה יש בכך יתרון גדול. בנוסף, יש טענה שהקלדה עיוורת גם מסייעת לטיפול בדיסלקציה".
הד"ר אבי לוי, ראש אגף שח"ר במשרד החינוך אומר שמבחינת המיחשוב והתקשוב בבתי ספר יסודיים בפריפריה, בעיקר אצל אוכלוסיות חלשות יותר, מנסה האגף להשקיע כמה שיותר משאבים, כדי שאותן אוכלוסיות לא "יישארו מאחור" מול אוכלוסיות חזקות יותר. "כיום השימוש במחשב הוא למעשה שפה, כמו אנגלית או מתמטיקה, שאם אתה יוצר בה פיגור אתה יוצר פערים. ניסינו פרויקטים של מחשב לכל ילד שחלקם הצליחו וחלקם לא, אבל ההקלדה היא טכניקה פשוטה יחסית ולא יקרה, היא עולה לאגף שח"ר 3,000- 2,000 שקלים לקורס בכיתה של 15 ילד ומצליחה לפתוח עוד צוהר לעולם המחשבים, נותנת להם שליטה ב'שפה' ועוד סיכוי לעתיד", אמר לוי.
הד"ר איציק תומר, מנהל תוכנית החומש למגזר הערבי במשרד החינוך אומר שבמגזר הערבי החשיפה למחשבים נמוכה מאוד יחסית למגזר היהודי, ולכן התוכנית להקלדה עיוורת היתה הצלחה גדולה. "יותר מהדחיפה לשימוש במחשב, אני רואה את ההצלחה הגדולה של הפיילוט בזה שהילדים דיווחו על עלייה בביטחון העצמי בכתיבה וקריאה, כבוד למלה כתובה, מוטיווציה לכתוב עבודות, ללמוד ולחקור", אומר תומר, "יש לנו ביקוש גדול לשנה הבאה של התוכנית. יש אפילו מחשבה של שילוב של הורים בחלק מהמקומות בקורס הקלדה עיוורת. היתרון פה הוא קירוב הורים לבית הספר - ככלל, מעורבות הורים בבית הספר במגזר הערבי נמוכה יותר מאשר במגזר היהודי ואולי דרך קורסים משותפים המעורבות תגבר".
הד"ר תומר אומר שכיום השלטון המקומי הערבי כל כך חלש מבחינה כלכלית, שתוכנית החומש למגזר הערבי במשרד החינוך מתפקדת למעשה לצורך הטמעת המיחשוב לכלל הקהילה במגזר. "אנחנו מסייעים לרשויות המקומיות לרכוש 1,000 מחשבים בשנה במגזר הערבי שמוצבים בבתי ספר וגני ילדים, כשהתנאי הוא שהשימוש יהיה לכל הקהילה, עקב מיעוט מחשבים בבתים".