ד''ר אריק אמסטר | 14/2/2011
אנחנו יודעים ש-44 בני אדם מתו באסון בכרמל. מה שלא יודעים - עד כמה ישתנו חייהם של כוחות החילוץ האחרים
תוצאות סריקת סי.טי הריאות שהצביעה על התפתחות של הצטלקות קשה, לא היו מפתיעות. נוסף על כך, בדיקת תפקודי הריאה, שהצביעה על ירידה ניכרת בקיבולת הריאות, הייתה משהו שנתקלתי בו פעמים רבות בעבר. גם הפגישה עם החולה, שנאבק על כל נשימה ונשימה, לא הייתה בגדר חידוש עבורי.
הכבאים נאבקים בשריפה בכרמל צילום ארכיון: אי-פי
מה שהדהים והפחיד אותי אצל החולה הזה, קצין משטרה בן 28, שנשימתו הייתה תקינה לחלוטין עד לפני שלוש שנים - בתקופה שלפני קריסתו של מרכז הסחר העולמי ב-11 בספטמבר.
בזמן שעברתי את ההתמחות הרפואית שלי, ביליתי מספר חודשים במרפאה שטיפלה בצוותי ההצלה שעבדו במרכז הסחר העולמי לאחר קריסתו. המרפאה במרכז הרפואי מאונט סיני, עוקבת מאז האסון אחר אלפי כבאים ושוטרים שנחשפו לענן האבק הרעיל והעשן שהיו במקום.
אנשי ההצלה עוברים סריקות שונות לאבחון מחלות שנמצאו קשורות לחשיפה לגורמים סביבתיים שונים ב-11 בספטמבר. במידה שמחלה כלשהי מאובחנת, כמו במקרה של החולה שלי בן ה-28 שריאותיו נראו כמו ריאות של אדם שעישן במשך 60 שנה, המרפאה אחראית לתיאום כל הטיפול הרפואי של החולה.
שיח ציבורי מצומצם
השריפה בכרמל השתוללה בצפונה של ישראל במשך ארבע יממות. בפרק זמן זה, למעלה -1,500 עובדי חילוץ והצלה עסקו בפינוי תושבים וכיבוי להבות. מרבית השיח הציבורי התמקד בכשל ובחוסר המוכנות של מדינת ישראל להתמודד עם שריפות מעין אלה.
שיח ציבורי מצומצם בלבד התקיים סביב השלכות השריפה בכרמל על בריאותם של עובדי החילוץ וההצלה האמיצים, שנלחמו בלהבות ללא מורא ונשארו בשטח כל העת. אנו יודעים ש-44 אנשים מתוך צוותי החילוץ וההצלה נספו כתוצאה מן השריפה בכרמל. מה שאיננו יודעים - מי הם האנשים שחייהם ישתנו לנצח בעקבות השריפה.
ידוע כי שריפות יער גורמות לפליטת תערובת של גזים
רעילים שמשתחררים לסביבה. אלה אשר עובדים בסמיכות לשריפות יער: השוטרים, הצוותים הרפואיים וצוותי הכיבוי, נחשפים באופן האינטנסיבי והמזיק ביותר. חשיפה זו יכולה לגרום לנזקים מידיים וארוכי טווח כמו בעיות ריאות, בעיות לבביות ובעיות עיכול.
מחקרים אודות האסון במרכז הסחר העולמי גילו שעובדי צוותי החילוץ וההצלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סוגים מסוימים של סרטן ונמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לפתח הפרעות פסיכולוגיות כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית ודיכאון. בעוד שהשריפה בכרמל הייתה שונה לחלוטין מהאסון במרכז הסחר העולמי, היא העלתה בפנינו הזדמנות זהה.
להבין מה קרה בשריפה בכרמל?
יש לנו אפשרות לספק שירותים לעובדי צוותי החילוץ שנאלצים לסכן את עצמם. יש לנו את ההזדמנות להבין באיזו מידה היו צוותי החילוץ וההצלה מוגנים מפני גזים רעילים ועשן. יש לנו את ההזדמנות להבין מהן ההשלכות הבריאותיות שעולות ולתת את המענה הדרוש כאשר הן צצות.
חיוני שממשלה תיקח על עצמה את האחריות לשמירה על הבריאות והבטיחות של צוותי הכיבוי. על הממשלה להקים מערכת בריאות תעסוקתית מרכזית שתטווה סטנדרטים רפואיים עבור צוותי הכיבוי. עליה להתחיל בחקירת ההשלכות הבריאותיות על עובדי צוותי הכיבוי וההצלה שעבדו באזור הכרמל.
כדי להגן על עובדי צוותי הכיבוי וההצלה שלנו וכדי להבטיח שיהיו מסוגלים להגיב לשריפות גם בעתיד, ראשית עלינו להבין מה קרה במהלך השריפה ביערות הכרמל. כמה מעובדי הכיבוי וההצלה שלנו עלולים לחלות כתוצאה מן החשיפה לאש, ועד כמה אנחנו מוכנים לקראת השריפה הגדולה הבאה. שתי השאלות הללו עדיין נותרות ללא מענה.
בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה נקטנו יוזמה ואנו מבצעים מעקב רפואי אחר עובדי צוותי החילוץ וההצלה שעבדו בשריפה בכרמל, כדי שנוכל להבין את ההשלכות הבריאותיות כתוצאה מן השריפה. אנו תקווה שנוכל לא רק לגלות ולספק את המידע בנוגע לבריאותם של האנשים שהיו שם, אלא גם לסייע ולהגן על בריאותם של צוותי החילוץ בעתיד.
הכותב הוא חבר בביה"ס לרפואה ציבורית בהרווארד ושוהה כעת בישראל במסגרת תכנית פולברייט האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים. כמו כן, הכותב מתארח באונ' חיפה כעמית בתר-דוקטורי לצורך מחקרו בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה