27/01/14 | גלית עדות, ישראל פוסט
פרופ' חיים באר מקונן על השטחת השפה והתבטלותה מול הגלובליזציה, ומצביע על זיקה בין החוסן הלאומי לעובדה שילדים לא קוראים תנ"ך. לקראת סימפוזיון בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי
אי אפשר להתעלם מהעובדות: השפה העברית משתנה במהירות. אם תנסו להקריא לילדיכם ספר שנכתב או תורגם לפני ארבעה עשורים בלבד, תגלו שלא רק הם מתקשים להבין את הכתוב, גם אתם לא ממש מצליחים להגות כמה מן המילים, שלא לדבר על להבין את פירושן.
"זה נכון, חלו שינויים בתחום", מסכים הפרופ' לספרות עברית חיים באר, "יחד עם זאת, את לא יכולה להכחיש שבאנגליה אדם משכיל יודע לקרוא את שייקספיר ואת מילטון. הוא רואה בתיאטרון הצגות וקורא שירה עתיקה. בני תרבות מכירים רבדים שונים של השפה שלהם. זה 'נון' רציני של מערכת החינוך שהילדות שלך,או הנכדות שלי, לא יודעות מה זאת עששית. אחד מתפקידי מערכת החינוך הוא שילדים יכירו רבדים שונים של השפה, ולא רק את השפה היומיומית המדוברת".
מחקרים מראים שביומיום אנחנו משתמשים בלא יותר מ-1,500 מילים. "את יכולה לבנות על זה תרבות?", מלין באר, "ילדים צריכים לדעת לא רק את המילים 'חבר' ו'ידיד', למשל, אלא גם שורה של מילים נוספות כמו 'רע', 'עמית' או 'מכר', כדי שהם יוכלו לתאר את טיב מערכת יחסיהם עם הסובב אותם".
חיים באר, "'נון' רציני של מערכת החינוך". צילום: יח"צ
את השינויים שחלו בשפה העברית והשפעתם על החברה הישראלית והזהות היהודית יציג בארבכנס הבינלאומי השנתי השביעי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בסימפוזיון: "מצב האומה: הממד האזרחי".
מה בין השפה העברית לביטחון הלאומי?
"שפה היא חלק מהעוצמה, מהזהות ומהחוסן של אומה. היא מלכדת ומאחדת ויוצרת חוויה ותודעה משותפת. ככל שהשפה מגוונת, מדויקת ועשירה יותר, הדבר מעיד על עוצמה גדולה יותר. כשאיטליה החדשה נבנתה, לקחו קבוצות עם דיאלקטים שונים ובנו את השפה האיטלקית הרשמית. כך היה גם עם הגרמנית. לעברית יש הישגים אדירים: היא אחת השפות העתיקות עם רצף קיום ארוך. נכון, במשך שנים היא לא הייתה מדוברת, ועדיין זאת שפה שיצרו בה ועיצבו בה תרבות".
ניתן בכלל לעמוד מול תהליך הגלובליזציה המואץ, שעיקרו פלישה הולכת וגוברת של ביטויים זרים אל המרחב הציבורי והפרטי?
"אני חושב שעצם העובדה שיש לימודים גבוהים בארץ המתנהלים בשפות זרות, מעיד על סוג של התבטלות. נכון, יש מקצועות שבהם נדרש שימוש בשפה בינלאומית. יחד עם זאת, אין להתכחש לעובדה. מאידך, לא מפריע לי הסלנג ולא חדירה של מילים לועזיות לשפה. זה תמיד היה ולא רק בעברית".
"לא מדובר רק בתהליך התקרבות אל העולם הרחב, שכן במקביל מתרחשת התרחקות ממורשת אבות וממרכיב זהות זה אשר סייע בשימור מורשתו ההיסטורית של עם ישראל. הייתה אצלנו תקופה שבני תרבות קראו בתנ"ך, כיום ילדים לא יכולים לקרוא בו. נגד זה אני נלחם ונאבק".
"מצב האומה: הממד האזרחי", שלישי, 28.1 , 13:00 , אולם אסיא, מוזיאון תל אביב.