אביב ברטלה פורסם: 05.01.13
לאו דווקא בייל או בהארוורד. יותר ויותר צעירים נוסעים ללמוד מעבר לים: "בארץ, קשה למצוא מוסד שמאפשר לך ללמוד תקשורת ופרסום ובנוסף, בניו-יורק יש קשר למשרדים הגדולים ולחברות שונות. זו חוויה שאני לא מצטער עליה"
מגורים ועבודה בארצות-הברית הפכו עם השנים לפנטזיה מקומית שכיחה. זה התחיל ברילוקיישןשל אנשי היי-טק לעמק הסיליקון בקליפורניה, דרך רופאים ישראלים שנוסעים להעביר את חודשי הקיץ בבתי חולים בצפון אמריקה ועד לצעירים שיוצאים לקרוע את הקניונים בניו-יורק ובשיקגו במכירות.
בשנים האחרונות העניין האקדמי משחק גם הוא תפקיד משמעותי ביחסי הסטודנט הישראלי והאוניברסיטאות האמריקאיות. על פי נתוני EducationUSA (מרכז ייעוץ והכוונה לישראלים המעוניינים לצאת ללימודים אקדמאיים בארצות הברית) כמאה סטודנטים ישראלים בחרו ללמוד תואר ראשון בארצות-הברית מאז שנת 2007 ובסך הכל, מדובר על למעלה מ-800 סטודנטים שנמצאים בשלבים שונים של לימודי התואר הראשון, לרבות התמחות במסגרת הלימודים. למעשה, תחומי הלימוד המבוקשים הם מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, אומנות ומנהל עסקים.
והנה עוד נתון מעניין: רוב הסטודנטים הישראלים בוחרים באוניברסיטאות המובילות - הרוורד, ייל, סטנפורד, בראון ופרינסטון, אך בשנה האחרונה כמחציתם פנו למוסדות לימוד שנחשבו מבוקשים פחות בקרב הישראלים כמו האנטר קולג', אריזונה סטייט, Pratt Institute, דיוק, קורנל, ואסר קולג', Dartmouth, שיקגו ו-UPenn.
"מגיל צעיר תמיד רציתי לגור בארצות הברית", מספר מתן עופרי, סטודנט לתקשורת ופרסום ב-NYU. "שני ההורים שלי למדו שם ומהם לקחתי את הרעיון. היו הרבה הסתייגויות, כי לא ישראלים עושים תואר ראשון בארצות-הברית. מה שהכריע הוא שבארץ, קשה למצוא מוסד שמאפשר לך ללמוד תקשורת ופרסום ובנוסף, בניו-יורק יש קשר למשרדים הגדולים ולחברות שונות. זו חוויה שאני לא מצטער עליה לרגע והיתרון הוא שמאפשרים לך ללמוד גם מעבר לים; עשיתי את השנה הראשונה בפירנצה, ושנה הבאה אני הולך ללמוד בשנחאי. ללמוד ולעבוד בסביבות ותרבויות שונות זה מאוד תורם".
נשמע שאתה חי את החלום
"ברור שיש גם קשיים, אבל לא מבחינת התכנים אלא יותר מהבחינה החברתית. אתה מוצא את עצמך בחור בן 22 אחרי הצבא ואתה מוקף בילדים בני 18. ברמה הזו זה קצת השפיע אבל מהר מאוד מצאתי את הנישה של החברים שרובם אירופאיים שאמנם לא עשו צבא אבל טיילו קצת ויותר בוגרים. היתה לי אנגלית טובה מהבית אבל לא אנגלית אקדמית. בהתחלה העבודות לא היו כל כך טובות, עובדים איתך בשיעורי כתיבה אקדמית, ויש הרבה הקלות. אחר כך פשוט מתרגלים".
שלא כמו בארץ הקודש, לימודי התואר הראשון בארצות-הברית ברוב מקצועות הלימוד נמשכים 4 שנים, כשבשנתיים הראשונות נלמדים קורסים כלליים ורק לאחר מכן נבחר תחום הלימודים הראשי. שיטה זו מקלה על סטודנטים רבים שעדיין לא החליטו באיזה חוג לימודים ירצו ללמוד.
מעבר לשיפור רמת האנגלית והחוויה של לימודים במוסד אקדמי נחשק, מוסדות רבים מציעים כיתות לימוד קטנות, יחס קטן בין מספר הפרופסורים למספר הסטודנטים וכמובן צבירת ניסיון בזירה הבינלאומית. במיוחד לאור העובדה שניתנת האפשרות לסטודנטים לעבוד שנה בצורה חוקית במהלך התואר או בשנה שאחריו. למרות זאת, מרבית הסטודנטים חוזרים לארץ עם סיום הלימודים או ההתמחות מתוך רצון להשתלב בשוק העבודה הישראלי.
"הלימודים בארצות הברית פותחים אופקים ונותנים הזדמנויות שאין בארץ", מסביר אמרי גרינברג, סטודנט שנה רביעית בלימודי כלכלה ומדעי המדינה ב-NYU. "יש יחס אישי שאין כמותו בארץ ואת זה אני אומר בהשוואה למה שהחברים מספרים על הלימודים בארץ. יש הרבה אפשרויות של עבודה קרובה מאוד עם המרצים וגם מרבית ההרצאות כוללות מספר קטן של סטודנטים ככה שיחס המרצה לסטודנטים די נמוך".
"ישנה תרבות פנאי גבוהה והמון מועדונים, ארגונים, וקבוצות ספורט שניתן להצטרף אליהם. עם כל זה, צריך לקחת בחשבון את נושא שכר הלימוד (שמגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה לשנת לימוד אחת-א"ב). לצערי אזרח ישראלי ללא אזרחות אמריקאית כמעט ולא זכאי לסיוע כלכלי. ישנן אוניברסיטאות ספורות שמציעות מלגות לסטודנטים זרים. כל שנה בארצות הברית יש אינפלציה בעלות שכר הלימוד של שלושה עד חמישה אחוזים בכל האוניברסיטאות ואין שום חוק שקובע מה התקרה".
"זאת אומרת", הוא מוסיף, "שעם הזמן הלימודים מתייקרים באופן קבוע אלא אם כן יצא חוק מה שלא נראה בעתיד הקרוב. אני חושב שסטודנטים ישראלים יכולים ללמוד שם, רק אם הם מקבלים מלגה של 80 אחוז עד מלגה מלאה או אם הם מגיעים ממשפחה שמסוגלת לשלם עבור שכר הלימוד והמחיה".
"יש דבר נוסף שצריך לקחת אותו בחשבון שנקרא Community College", מסכמת הילה ירושלמי, יועצת לימודים ב- EducationUSA. "מדובר על בתי ספר שיש להם הסכמים עם אוניברסיטאות מובילות".
"חבר'ה ישראלים שאין להם תקציב גבוה ולא בטוחים לגבי מה הם רוצים ללמוד, בתי הספר האלה מאפשרים להם ללמוד את השנתיים הראשונות, לשלם שכר לימוד נמוך יחסית (עשרת אלפים דולר לשנת לימודים-א"ב), להוציא ציונים מספיק גבוהים, כדי שאת השנתיים הבאות של התואר יסיימו בבתי ספר גבוהים יותר. נציג הרשמה של ייל אמר לי שהם לא רוצים שהסטודנטים הטובים לא ינסו להתקבל כי אם אין להם את היכולת הכלכלית. בתי הספר ערבים לסטודנטים, כי הם יודעים שאחר כך תהיה להם את היכולת להחזיר את ההשקעה".